הכשרה חברה לביטוח בע"מ נ' גאומן

החלטה

העניין שבפני, בקשת הנתבע לביטול פסק דין אשר ניתן כנגדו בהיעדר הגנה ביום 25.12.2012.

אציין כי הבקשה הוגשה בטרם חלפו 30 ימים ממתן פסק הדין.

לטענת הנתבע, בכל הנוגע לשאלת סיבת מחדלו, הוא משרת בשירות סדיר בצה"ל, ומגיע לביתו אחת לשלושה שבועות, והמועד הראשון בו הזדמן לו להגיע למשרדו של בא כוחו, היה 27.12.2012, יומיים לאחר שניתן פסק הדין. מדובר בקושי אובייקטיבי, לטענת הנתבע, יחד עם שגגה אשר אירעה בהקשר זה.

לגופו של עניין טען הנתבע, כי אינו אחראי לתאונה ולנזק הרכוש אשר בעטיו הוגשה התובענה, בשל הנסיבות הספציפיות של אופן קרות האירוע התאונתי.

התובעת מצידה התנגדה לבקשה לביטול פסק דין, לגישתה התנהלות הנתבע מעידה על חוסר תום לב בניהול ההליך, ועל כך כי היה מודע להליך השיפוטי אולם התעלם ממנו ביודעין.

הואיל וכלל יסוד בהליך השיפוטי התקין, קובע כי יש ליתן לנתבע את יומו בביהמ"ש, ככל שניתן היה פסק דין אשר נפל בנתינתו פגם, לא היו נבחנות טענות ההגנה. ראה לענין זה, מ. קשת, "הזכויות הדיוניות וסדר הדין במשפט האזרחי", מה' 15, עמ' 1213, וכן ע"א 64/53 כהן נ' יצחקי, פ"ד ח' 395. סבורני כי במקרה זה אין מדובר בפסק דין אשר ניתן שלא כדין, אלא ההיפך מכך.

להבדיל, בימ"ש מאבחן בין פסק דין אשר ניתן על פי צד אחד שלא כהלכה, לבין פסק דין אשר ניתן כהלכה (ראה ע"א 5000/92 בן ציון נ' גורני ואח', פ"ד מח (1) 830), ובמסגרת זאת, רשאי לבטל ביהמ"ש את פסק הדין, לפי שיקול דעתו.

במסגרת זאת, נשאלות שתי שאלות: מהי סיבת המחדל, ומהם סיכויי ההגנה.

אוסיף ואציין, כי על פי פסיקת בתי המשפט, קיימים יחסי גומלין בין שני שיקולים אלו – וככל שהתשובה לאחד מהם משכנעת יותר, כך קטן המשקל שיש לייחס לאחר (ראה לענין זה, ע"א 3645/92 קלנר נ' לופוביץ, פ"ד מז (4) 133).

במסגרת הפעלת אותו שיקול דעת, על הנתבע לפרט טעמי הגנתו, שכן השיקול המהותי בעת שמבוקש ביטולו של פסק דין, הינו סיכויי ההגנה, שכן אין טעם, תועלת או הצדקה, לביטול פסק דין, כשאין תוחלת לטענות ההגנה (וכל עוד לא נפל פגם בהליכי במסגרתם ניתן פסק הדין). ראה לענין זה, ע"א 422/63 חצרוני נ' מחמוד עבד אל חי, פ"ד יח (1) 67.

לא ראיתי בהתנהגות הנתבע משום זלזול בהליך המשפטי, אלא התרשמתי כי מדובר בטעות שבשגגה. העובדה כי הנתבע הגיש בקשה לביטול כשבועיים לאחר שנמסר לו פסק הדין, ופחות מחודש מאז מתן פסק הדין, אינה מלמדת על התעלמות מודעת מההליך השיפוטי, אלא ההיפך מכך.

בכל הנוגע לטענות לגופו של עניין, אציין כי הגם ומדובר בפירוט לקוני יחסית, אציין כי אין מדובר בפירוט לקוני יותר מאשר זה המפורט בכתב התביעה; ואציין כי בכתב התביעה נטען שהנתבע חצה את הצומת בו לכאורה אירעה התאונה, באור אדום, בעוד הנתבע טוען למציאות הפוכה, לפיה המבוטח של התובעת הוא זה אשר חצה את הצומת באור אדום. ההבדל והשוני שבין הטענות, מהווה הגנה אפשרית בנסיבות העניין, באופן המצדיק בחינת טענות הצדדים לגופם, ולא להותיר את פסק הדין בהיעדר הגנה על כנו.

אני מורה על ביטול פסק הדין מיום 25.12.2012.

כתב הגנה בסדר דין מהיר יוגש בתוך 30 ימים מהיום.

הואיל והתובעת נדרשה להליך זה בשל שגגה מצד הנתבע, הנתבע יישא בהוצאות התובעת בגין התגובה, בסך 500 ₪. סכום זה ישולם בתוך 30 ימים מהיום, ללא כל קשר לתוצאת ההליך.

ניתנה היום, ח' ניסן תשע"ג, 19 מרץ 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: